SOURCE Israel – Blog

SOURCE Israel Blog

נוסע לסוף העולם – פרק ג' – "קווין שרלוט טרק" ימים 1-3

ב 8 בבוקר הגיע גרג לקחת אותנו מהמלון ב"פיקטון", 3 שקיות האוכל החומות שהוא החזיק בידיו התגלו אח"כ כארוחת הצהריים שלנו. נסיעה קצרה לנמל ואנחנו על סירה לכיוון התחלת הטרק. כשעה הפלגה לתחנה הלפני ראשונה, ביקור קטן באי ציפורים שהתחיל במפגש עם פינגווין כחול קטן שהתחבא במערה קטנה. עליה של כרבע שעה לפסגת האי גילתה לנו תצפית מדהימה של 360 מעלות על כל אזור קווין שרלוט סאונד.
ב 10 וחצי בדיוק מגיעה סירת הדואר לאסוף אותנו להתחלת הטרק. 5 דקות הפלגה ואנחנו מתחילים טרק של 71 ק״מ שימשך 5 ימים.

מתחילים בעליה תלולה לפסגת ההר, השמש זורחת, מזג האוויר מושלם, ואנחנו לאט-לאט מתקלפים ממעיל הגשם, מקצרים את המכנסיים לחצי ומטפסים למעלה.

סוף-סוף, אחרי סיפורים של שנים על הטרקים של אבא שלי ואשתו, אני חווה במו עיני את אבי בן ה 78 מטפס כמו נער עליה תלולה של 45 דק, כשאירית דואגת להיות מאחוריו ולעודד אותו. הדרך עוברת בתוך יער עם צמחיה טרופית סבוכה ורעש שילווה אותנו בימים הקרובים של מאות אלפי ציקדות (חרקים בגודל של תיקן שצמודים לעצים ומצרצרים ללא הפסקה).

שוב פסגה ושוב נוף עוצר נשימה ואני מצטרף לעידוד בקריאות ״אבא אתה גיבור״.
ים מכל הכיוונים ומפרצים בצבע טורקיז מלווים אותנו ב16 ק״מ הראשונים של הטרק.

אחה"צ מגיעים למלון פסטורלי ומפנק שנמצא על שפת המים. מורידים את נעלי ההליכה החדשות, שכבר נראות ישנות, את גרביי ההליכה מנדפות הזיעה, שהוכיחו את עצמם, והתרמיל שנהיה יותר קל לאחר שהרוויתי ממנו את צימאוני עם כל 3 ליטר המים שהיו בתוכו.
בירה, ארוחת ערב מפנקת, ספר ולילה טוב.

"אג-בנדיקטס" וקפה לטה עם סויה לארוחת בוקר, אוספים את שקית ארוחת הצהריים שלנו ויוצאים ליום השני של הטרק.
מזג האוויר לא מאיר לנו פנים, גשם דקיק שאח"כ מתחזק מעמיד את מעיל הגשם שרכשתי בשוק בסיאול במבחן מצוין. מכסים את התיק בכיסוי נגד גשם המובנה שלו ופוסעים עוד 12 ק״מ לנקודה הבאה שלנו. הפעם הדרך מישורית יותר, הנוף עוצר נשימה והשקט עם רעש הציקדות מלווה אותנו כל הדרך. מפלים ונחלים נסתרים. מדי פעם פוגשים אנשים בשביל, אבל בד״כ אנחנו צועדים שלושתנו, אני מקדימה, אבי הגיבור מאחורי ואירית מעודדת אותו מאחור.

אן וג׳ון ,זוג ניו-זילנדים מקסים, מקבל את פנינו בחיוך בסוף היום השני, "Mahana Lodge" , כך הם קראו לבית המקסים שהם בנו במפרצון קטן (במאורית הפירוש הוא רוגע ומנוחה). ארוחת הערב מוגשת אצלם במרפסת. אנחנו יושבים לשולחן יחד עם חבורת טיילים אוסטרלית ומתענגים על ארוחה מעשה ידיה של אן: המבורגר מבשר צבי, דג מקומי מעושן על טוסט, פאי עוף מיוחד וקינוח של טארט לימון עם תותים ענקיים ואדומים. הכול תוצרת מקומית מהגינה האורגנית של ג׳ון. הגשם לא מפסיק לרדת, ואנחנו בהוראתו של ג׳ון מחכים שהחושך יעלה (רק ב 10 יש חושך מוחלט) והולכים לראות את ה glow  worms, תולעים ניו-זילנדיות שהישבן שלהן זוהר בלילה. תופעה מוזרה אבל מדהימה…

קמים ליום השלישי עם חששות. הגשם לא מפסיק לרדת והמפרץ מכוסה כולו בעננים. לפנינו 25 ק״מ לא קלים. את ההחלטה לצאת מקבל כמובן אבי הגיבור בעידודי. אירית כמובן נענית ואנחנו מתחילים לטפס עליה תלולה של 400 מטר.
לאחר שעתיים של הליכה בתוך ענן וגשם מעצבן, העננים מתפזרים והנוף מתגלה. אנחנו צועדים על רכס, כשמימין ומשמאל ים ואני עוצר כל 10דק לצלם טיפות מים שנקוו על עלים, פרחים, קוצים, פטריות מצוירות וכמובן נוף מדהים של איים ומפרצים אין סופיים…

25 ק״מ עם 2 מנוחות בדרך ואנחנו מגיעים ל"פורטג׳ ביי", מלון הרגעות ופינוק, שיושב בתוך מפרץ כחול. נעלי ההליכה המלאות בבוץ נראות כאילו כבר חצו חצי עולם, השרירים קצת כואבים וזה הזמן ליום מנוחה לפני החלק האחרון של הטרק.

דרך אגב הציוד מעולה!
ואירית מוסיפה: אחרי 50 ק״מ הליכה הגב של הזקנים במצב מעולה ורק דן הצעיר קצת סובל…

השאר תגובה