SOURCE Israel – Blog

SOURCE Israel Blog

נוסע לסוף העולם – פרק ה' – אחרון

השמש זורחת ב Wanka. יום מדהים לטרק האחרון שלי בניו זילנד.
נוסעים לכיוון Rob Roy Glacier, נסיעה בדרך עפר לאורך 40 ק"מ מביאה אותנו לתחילתו של מסלול באורך 12 ק"מ. המסלול מתחיל בעליה תלולה שעוברת לאורך נהר גועש עם מי קרחון כחולים.
שעתיים וחצי עליה בשביל צר מאוד, מאוד חם! לאט לאט מתקלפים מהבגדים הארוכים, מדהים שאחרי 11 טרקים ועשרות קילומטרים הנוף עדיין מרגש ועוצר נשימה.
הטיפוס השתלם, לאט לאט מתגלים המפלים של מי הקרחון ואז הקרחון, מתגלה ב Viewpoint ממש מתחתיו…
אחרי מנוחה וארוחת סנדביצ׳ים, יורדים.
למטה , העליה התלולה הפכה לירידה תלולה, נעלי ההליכה המקצועיות שלנו מונעות החלקה בדרך הבוצית לפעמים.

מדהים! ניו זילנד ענקית,ולמרות זאת זה כאילו שיש מסלול מאורגן לכל התיירים שבאים לטייל. אותם אנשים שפגשת בגליישר יומיים לפני אתה פוגש במסלול בטרק ברוב רוי ולאחר מכן בקפה על שפת Wanaka Lake, איזה עולם קטן…

לאחר שסיימנו את הטרק האחרון מתוך 12,000 הטרקים שקיימים בניו זילנד ואת הקפה ליד ה lake, אנחנו מתחילים בנסיעה (קצרה הפעם) לכיוון קווינסטאון – הנקודה האחרונה בטיול שלי. תוך שעה אנחנו מגיעים לעיר, סוף סוף עיר אמיתית. מלא מועדונים, פאבים, חנויות ומסעדות וכמובן אנשים! בעיקר Backpackers מכל העולם, בליל של שפות ברחובות, גם עברית כמובן. הרבה צעירים מגיעים לפה לטיול טבע וטרקים, טיול של אחרי צבא או של אחרי לימודים או של סתם לחפש את עצמם ולהתחבר לטבע ההורס הזה!

אבי ואירית לוקחים אותי לפאב האירי (פעם שלישית שלהם) מזמינים כמובן צלעות טלה שמוגשות rare על אבן רותחת, מעדן! בירה מקומית, קינוח של מוס שוקולד ענקי עם חתיכות מרנג ודובדבנים בקפה ליד הפאב ולישון.

האכזבה הראשונה של הטיול מתגלה בבוקר… הצניחה החופשית ששמרתי ליום האחרון בקווינסטאון נאלצת להתבטל בגלל מזג האוויר הגשום והעננים שסגרו את השמים! 🙁
אכזבה גדולה אבל אני לא מוותר על חווית האקסטרים וכובש את פסגת האקסטרים עם עליה ברכבל להר שמעל קווינסטאון וירידה עם אופני downhill למטה בשביל אתגרי ומהיר במזג אוויר גשום קלות. תוך כחצי שעה אני למטה עם כמויות אדרנלין מספקות… אבי ואירית כמובן בחרו את מסלול ההליכה ואני מחכה להם ליד בית קברות ציורי שנמצא בסוף מסלול האופניים (כנראה לאלה שלקחו את הירידה יותר מהר ממני). מחזיר את האופניים השכורות ויוצאים לכבוש את חנויות העיר. חיפוש אחרי מגפיים מאוד מסוימות לבנות ועוד כמה מזכרות מניו זילנד, בעיקר חנויות ספורט וטיולים. על מספר מדפים מגלים סנדלים, מימיות ובקבוקים של שורש ( איזה התרגשות )…

תור מטורף מחוץ למסעדת המבורגרים מגרה אותנו, אני מזמין Sweet Bambi שמתגלה כאחד ההמבורגרים הטעימים שאכלתי בחיי, ויסלחו לי כל הצמחוניים ויפי הנפש. כן !  בשר במבי עם ריבת בצל מתוקה, בליווי צ׳יפס פריך … מושלם! כמובן שפגשנו מישהי שישבה לידנו במסעדה באחד הגליישרס ומשפחה שטיילה לידנו בנלסון לייק… עולם קטן, אמרנו כבר?
ריח סוף הטיול (עבורי) באוויר…

בערב אנחנו יושבים שוב באייריש פאב למסיבת סיום וסיכום טיול. כן, היה מדהים.  ניו זילנד היא מדינה קסומה, ארץ טבע פראי שמישהו ייצר בצורה הכי ציורית שיכולה להיות, אנשים חייכנים ורגועים, אטרקציות שלא נגמרות והרבה שקט. ניו זילנד הזכירה לי את הסרט ״לקום אתמול בבוקר״, סיפור על חזאי שקם כל בוקר לאותו יום, פוגש את אותם אנשים כל יום מחדש באותה שעה ובאותו מקום. גשם חזק יורד בחוץ ואנחנו חוזרים למלון. למחרת בבוקר קמים מוקדם, אני מתחיל את מסעי בדרך הבייתה, נפרד מאבי ואירית בעצב רב. הם ממריאים לוולינגטון להמשך הטיול ואני טס לאוקלנד.

המלון שלי נמצא במרכז העיר. יוצא מהמלון לעיר אפורה אמיתית עם המון אנשים ורעש. אני מחפש לי פינה שקטה וירוקה ומוצא אותה בבית קפה בנמל על שפת המים. קשה המעבר מירוק, שקט ורוגע של השבועיים האחרונים לרעש העיר.
אני לוקח את רגלי ועולה 258 מטר לSky Tower .יושב לי בפסגה ושותה Pinos Ggris יין לבן מצוין שמלווה אותנו מתחילת הטיול. משקיף על הים, הנמל והעיר מלמעלה וחושב כמה אוקלנד זרה לניו זילנד שראיתי בשבועיים האחרונים.

לילה באוקלנד, טיסה של 12 שעות לסיאול, לילה בהיאט ריג׳ינסי, מסאז׳ אחד ושוב בשדה התעופה בסיאול.
עוד 12 שעות אני בבית.

אבי ואירית מסמסים לי מהיקב שהם טעמו הרגע יין לבן ואכלו ארוחת מלכים… ואני מקנא!
ייקח לי כמה שנים להירגע מהטיסות אבל נשאר המון טעם של עוד…
ניו זילנד כן מחכה לי…

בברכה,
דן לב

הפרקים הקודמים:

השאר תגובה