SOURCE Israel – Blog

SOURCE Israel Blog

השנה העמוסה בחיי

מאת: רומן ספיבק

אנחנו גאים לתמוך ברומן ספיבק שמתכוון לרוץ מחר את מקצה ה 100 ק"מ במרוץ "אולטרה מרתון סובב עמק" בדרך להסמכתו להשתתף באולטרא מרתון במון בלאן בשנה הבאה. לפני המרוץ ביקשנו מרומן שישתף אותנו בכמה מילים על החוויות שהובילו אותו עד למירוץ הזה בשנה האחרונה.

אני מניח שאני מקדים את המאוחר שכן המירוץ האחרון השנה בדיוק מעבר לפינה. לא זכור לי שהייתי במצב כה ממוקד לקראת מירוץ. מעבר להתרגשות, מעבר ללחץ והציפיה, מעבר לחשש שאני מתאמן מעט מדי או יותר מדי בטייפר. בעודי מתבונן על האירועים שזכיתי להיות נוכח בהם בשנה החולפת ולהשקיע בהם ממיטב יכולתי, אני מבין ששנה כמו זאת לא תחזור על עצמה. הן מבחינת עומס האירועים והן מבחינת עוצמות המתח והרחבת גבול היכולת האישית שלי. זאת ללא ספק הייתה השנה שבה השלמתי את המעבר ממאמן כושר חובב ריצה לרץ למרחקים ארוכים שחי את עולם הריצה בכל רמ"ח אבריו.

לרוץ למען אחרים

פתחתי את השנה האחרונה בשיא אישי במרתון טבריה. ההשתתפות בטבריה הייתה מאולצת לאחר שנכשלתי במשימתי להגיע לתוצאה הרצויה במרתון אמסטרדם חודשיים לפני כן. לאחר ספקות ותהיות ומעט התייעצות עם הקולגה שלי לעולם הריצה קובי צבילה, החלטתי שיש ביכולתי להגיע למקסימום יכולת למרות שעוד לא הייתי מאושש סופית מאמסטרדם. אני אזכור את טבריה 2013 כמו השנה שבה נסעתי וזינקתי יחד עם אחי הקטן מיכאל ספיבק, אושיית ריצה ירושלמית בפני עצמו. שנינו נחלנו הצלחה ושיפרנו את השיא האישי בצורה ניכרת.

מספר שבועות לאחר מכן, בתחילת פברואר, קיימתי את ריצת ה all-night running  ה-2 בת"א למען עמותת איל"ן. רצתי ברחובות תל אביב ורמת גן מחצות ועד 6:00 בבוקר כשכל שעה אני חוזר לכיכר רבין ולוקח איתי עוד אנשים לחוויה של ריצה והפגנה של רצון טוב ותרומה. אלה היו  65 ק"מ של מסע חברתי בהילוך גבוה. פעם נוספת אחי הצטרף אלי למספר מקצים ועזר בניהול האירוע.

לנצח באולטרה מרתון הראשון שלי

בסוף פברואר השתתפתי במירוץ האולטרה הרשמי הראשון שלי- אולטרה יוני בערבה ( 84 ק"מ). החוויה של לרוץ כל הלילה במדבר יכולה להשתוות בדימיון לריצה על הירח. לאורך הריצה ליווה אותי חברי הנאמן והמסאג'יסט הצמוד שלי אולג רדייב על אופניים כשכל השתייה והאוכל שלי מורכבים על גבו. זו הייתה התנסות ראשונה עבורי ב"תדלוק רכוב", כלומר בשתייה ואוכל מהתיק של הרוכב. שקיות השתייה והמנשאים של "שורש" הפכו מאותו האירוע לפריט חובה בהתארגנות שלי לאירועי אולטרה. ניצחתי במירוץ בזמן של מעט יותר מ 8 שעות.

בתחילת אפריל זינקתי למירוץ י-ם אל ים מגן החיות התנ"כי בי-ם למרכז החתירה דניאל בנמל ת"א. 123 ק"מ שהפכו ל 132 בגלל טעויות ניווט וארגון מסלול קלוקל. חוויתי ריצה בגשם ובבוץ בלילה ועומס חום ביום למחרת. סיימתי את המירוץ במקום שני אחרי אחד מאלופי ספרד באיש הברזל, שהקדים אותי ב 45 דקות. 15:50 שעות על הרגליים בסך הכול.

ריצת 10,000 להתאוששות

החששות שלי שלא אוכל להתאושש מהאירוע הארוך הזה וההתגרות של קובי שעכשיו אחרי שאני "מטייל לאור הירח" לא אוכל לרוץ מהר, גרמו לי להירשם ל 10ק"מ מהירים בהרצליה בתחילת מאי. 36:10 הייתה תוצאה שהספיקה לי כדי לדעת שאני מאושש ומוכן לבאות. זה היה שיא אישי שהגיע בזמן לא הגיוני…

השאיפה שלי לשפר את איכות הריצה שלי בשיפועים ועליות הביאה אותי להשתתפות באירוע ייחודי ומזוכיסטי במיוחד: מקצה אולטרה אוורסט במירוץ המדרגות של חיפה. כשבועיים לאחר הרצליה מצאתי את עצמי עולה את הקיטוע בן ה 3 ק"מ מכיכר צרפת עד לגן האם ויורד לחיפה התחתית בכרמלית וחוזר חלילה שוב ושוב במשך 18 שעות. לאחר 27 עליות מצאתי את עצמי עומד על הפודיום מחוייך ומותש.

אתגר הריצה באלפים בדרום גרמניה

מובן שהייתי מעט יהיר בהערכתי כי בסוף יוני אחרי אימוני עליות ושיפועים שהתבררו כלא מספיקים ואחרי אימונים הכוללים שימוש במקלות נורדיים (שגם הם התבררו כלא מספיקים…), הגעתי עמוס ציוד ומלווה באולג לדרום גרמניה. מרוץ האולטרה בצוקשפיטז (Zugspitz-100) היה עבורי יעד חלומי בשנתיים האחרונות. מדובר ב 100ק"מ של שביל הררי מדהים הסובב את הרכס הגבוה בגרמניה. בניגוד למירוץ יוני בערבה, כעת כל הציוד של "שורש" היה עלי ואני חייב להגיד שאפילו הגרמנים הופתעו מהיעילות של ה UTA  במילוי הנוזלים בתחנות מבלי להוריד את הווסט מהגב. ועם כל זאת אני גם חייב להגיד ששום דבר לא הכין אותי לקושי של ריצה באלפים. מעולם לא הייתי כל כך קרוב לפרוש כמו במירוץ הזה והסיום היה עבורי ניצחון אמיתי של הנפש על הגוף. לקח לי הרבה זמן להתאושש מהאירוע, פיזית ובמיוחד מנטלית. העומס המצטבר של השנה היה כבר נוכח בשריריי וברוחי.

המירוץ האחרון של 2013

למרות כל אלה התעקשתי לקיים את ריצת הלילה השנייה השנה בהר איתן בסוף אוגוסט. למעלה מ 50 רצים מופלאים הגיעו לחשכת חניון הר איתן ולקחו חלק במספר הקפות מתוך ה 8 המתוכננות במהלך הלילה. עבדכם הנאמן, אגב, עצר לאחר 7 הקפות "בלבד" כדי להיפרד ולהודות לכל הרצים שתרמו ממרצם וכספם לאירוע ולעמותת איל"ן.

ברגעים אלה כשאני מארגן ציוד ל 100 ק"מ במירוץ "אולטרה מרתון סובב עמק" ועוצמת האירועים האלה מהדהדת בראשי אני מבין שעשיתי מעל ומעבר השנה בשביל לתת מעצמי את המיטב במירוץ האחרון. אני גם מבין שמעבר לכל הציפיות שלי מעצמי אני קודם כל הולך ליהנות. כל המסע הזה לא היה שווה ללא הידיעה שבכל רגע כואב, בכל משבר פיזי או מנטלי, בכל השכמה מוקדמת או ריצה ארוכה ומייגעת, טמונים ההנאה והסיפוק של להיות הגרסה הכי טובה של עצמי ולהביא את עצמי למקומות חדשים המאפשרים לי להיות מאמן טוב יותר, ספורטאי טוב יותר ואדם טוב יותר.

השאר תגובה